Iggeret HaKodesh, end of Epistle 22

ועוד זאת אדרוש ממעלתכם

Furthermore, I earnestly ask of my esteemed listeners

On the above matters between man and G‑d, the Alter Rebbe referred to himself as merely “repeating reminders.” Here, however, as he begins to speak of the relationship between man and man, he uses stronger terms.

שלא להשליך דברי אחריכם, אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו, כאשר עשה האלקים את האדם ישר

not to cast aside my words, in which I have asked that every man be upright and walk with integrity, just as1 “G‑d made man upright”;

ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר, ומחשבות אדם ותחבולותיו

nor to seek2 “numerous calculations” regarding3 “the pretexts of man’s steps and a person’s thoughts and devices.”

It is not man’s task to weigh the motives of his fellow.

כי זו מלאכת שמים היא, ולא מלאכת בשר ודם

For that is the work of heaven and not an occupation for flesh and blood.

ולהאמין באמונה שלימה במצות חז״ל: והוי שפל רוח בפני כל אדם, בכלל

Rather, every one should believe with absolute faith in the precept of our Sages,4 of blessed memory: “And be humble of spirit before every man,” without exception.5

כי יציבא מלתא ותקין פתגמא, שכל אחד מתוקן מחבירו

For it is a true statement and a correct proverb that every man becomes better through his fellow.

Since every individual possesses specific qualities that others lack, the realization by disparate people that in essence they comprise one whole, enables them all to be complemented and perfected by each other.

Thus too it is written,7 “All the men of Israel associated together like one man.”

כמו שאיש אחד מחובר מאברים רבים, ובהפרדם נוגע בלב, כי ממנו תוצאות חיים

Just as one man is composed of many limbs and when they become separated this affects the heart, for from it there issues life,

אם כן אנחנו היות כולנו כאיש אחד ממש, תיכון העבודה בלב

therefore, by our truly being all like one man, the service [of G‑d] in the heart i.e., prayer will be firmly established.

And from the affirmative [you may infer the negative].9

(In keeping with Rabbinic usage, the bracketed clause is euphemistically omitted in the Hebrew original, and merely hinted at by “etc.”) I.e., when unity is lacking, the service of prayer is likewise imperfect.

ועל כן נאמר: לעבדו שכם אחד דוקא

That is why it is said,10 “To serve Him with one purpose” (literally, “with one part” or “with one shoulder”): only when all Jews fully unite in this way can it be said that they “serve Him.”

ועל כן, אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו

The Alter Rebbe resumes his plea to his chassidim: Therefore, my beloved and dear ones, I beg again and again that each of you exert himself with all his heart and soul to firmly implant in his heart a love for his fellow Jew,

ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם, כתיב

and, in the words of Scripture,11 “let none of you consider in your heart what is evil for his fellow.”

ולא תעלה על לב לעולם

Moreover, [such a consideration] should never arise in one’s heart [in the first place];

ואם תעלה

and if it does arise, for even a person who has attained the rank of a Beinoni cannot prevent a thought from presenting itself to his mind,

יהדפנה מלבו כהנדוף עשן, וכמו מחשבת עבודה זרה ממש

one should push it away from his heart12 “as smoke is driven away,” as if it were an actual idolatrous thought.13

כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים

For to speak evil [of another] is as grave as idolatry and incest and bloodshed.14

ואם בדבור כך כו׳

And if this be so with speech, [then surely thinking evil about another is even worse15];

וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור

for all the wise of heart are aware of the greater impact [on the soul] of thought over speech,

הן לטוב והן למוטב

whether for the good or for the better.

וה׳ הטוב, המברך את עמו בשלום, ישים עליכם שלום וחיים עד עולם

May the good L‑rd, Who blesses His people with peace, bestow peace and life upon you forever more,

כנפש אוהב נפשם מלב ונפש

as is the wish of him who loves you deeply from heart and soul.

To read the full article:

chabad.org/dailystudy/tanya

Además, le pregunto fervientemente a mis estimados oyentes

En los asuntos anteriores entre el hombre y Di-s, el Alter Rebe se refería a sí mismo como meramente “recordatorios repetitivos”. Aquí, sin embargo, cuando comienza a hablar de la relación entre el hombre y el hombre, usa términos más fuertes.

שלא להשליך דברי אחריכם, אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו, כאשר עשה האלקים את האדם ישר

no dejar de lado mis palabras, en las cuales he pedido que todo hombre sea recto y camine con integridad, tal como “Di-s hizo al hombre recto”;

ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר, ומחשבות אדם ותחבולותיו

ni buscar “numerosos cálculos” con respecto a “los pretextos de los pasos del hombre y los pensamientos y dispositivos de una persona”.

No es tarea del hombre sopesar los motivos de su compañero.

Así también está escrito, 7 “Todos los hombres de Israel se asociaron como un solo hombre”.

כמו שאיש אחד מחובר מאברים רבים, ובהפרדם םוגע בלב, כי ממנו תוצאות חיים

Así como un hombre se compone de muchas extremidades y cuando se separan, esto afecta el corazón, porque de él surge vida,

אם ן אנחנו היות כולנו כאיש אמד ממש, תיכון העבודה בלב

por lo tanto, al ser verdaderamente como un solo hombre, el servicio [de Di-s] en el corazón, es decir, la oración quedará firmemente establecida.

Y de lo afirmativo [usted puede inferir lo negativo] .9

(De acuerdo con el uso rabínico, la cláusula entre corchetes se omite eufemísticamente en el original hebreo, y meramente se insinúa por “etc.”). Es decir, cuando falta la unidad, el servicio de la oración es igualmente imperfecto.

ועל כן מאמר: לעבדו שכם אחד דוקא

Es por eso que se dice, 10 “Servirle a Él con un propósito” (literalmente, “con una parte” o “con un hombro”): solo cuando todos los judíos se unan completamente de esta manera, puede decirse que “le sirven” ”

ועל כן, אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לבקווע אהבת רעהו בלבו

El Alter Rebe reanuda su súplica a sus jasidim: Por lo tanto, mis amados y queridos, les ruego una y otra vez que cada uno de ustedes se esfuerce con todo su corazón y alma para implantar firmemente en su corazón el amor por su prójimo judío,

ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם, כתיב

y, en las palabras de la Escritura, 11 “ninguno de vosotros considere en su corazón lo que es malo para su prójimo”.

ולא תעלה על לב לעולם

Además, [semejante consideración] nunca debería surgir en el corazón [en primer lugar];

ואם תעלה

y si surge, porque incluso una persona que ha alcanzado el rango de un Beinoni no puede evitar que un pensamiento se presente en su mente,

יהדפנה מלבו כהנדוף עשן, וכמו מחשבת עבודה זרה ממש

uno debe apartarlo de su corazón12 “como el humo es expulsado”, como si fuera un verdadero pensamiento idólatra.13

כי גדולה לשון הרע כד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים

Porque hablar mal [de otro] es tan grave como la idolatría, el incesto y el derramamiento de sangre.14

ואם בדבור כך כו’

Y si esto es así con el habla, [entonces seguramente pensar mal sobre otro es aún peor15];

וכבר נודע לכל חכם לכל חכםלדיחכם הכשר המחשבה על הדבור

porque todos los sabios de corazón son conscientes del mayor impacto [en el alma] del pensamiento sobre el habla,

הן לטוב והן למוטב

ya sea para bien o para mejor.

וה’ הטוב, המברך את עמו בשלום, ישים בליכם שלום וחיים עד עולם

Que el buen Señor, Quien bendice a su pueblo con paz, le conceda paz y vida para siempre,

כנפש אוהב נפשם מלב ונפש

como es el deseo de aquel que te ama profundamente desde el corazón y el alma.